Please note that due to very high demand, I have extended my fall lecture tour -
*Game of Pawns: The Middle East 2017 *
I will now be in North America from September 26 - December 6, 2017

Please feel free to CONTACT ME or +972-505-409-905. I look forward to hearing from you - and hopefully seeing you soon!

חוזה השלום והספינקס מחזיקים מעמד

ספינקס

אוגוסט 2011

חוזה השלום והספינקס מחזיקים מעמד

בימים אלה נשמעים קולות צורמים מתוך מצרים הקוראים לבחינה מחודשת של חוזה השלום עם

ישראל ואפילו ביטולו.

על רקע זאת אנשים רבים תוהים: האם חוזה השלום של ישראל ומצרים בסכנה ?

על מנת לענות על תשובה זו יש להביט על הדברים בפרספקטיבה רחבה:

המאפיין המרכזי של המתרחש היום במצרים הוא מאבק על קולו של הבוחר המצרי. נכון להיום פועלים בזירה המצרית עשרות רבות של ארגונים ומפלגות וכולם מתחרם על קולו של האזרח המצרי לקראת הבחירות לפרלמנט המצרי ולנשיאות.

עד כה הודיעו למעלה מ- 20 אנשים במצרים על כוונתם להתמודד בבחירות לנשיאות.

מצרים ניצבת בפני אתגרים פנימיים עצומים בכל תחום. כלכלתה של מצרים במשבר חמור ביותר.

לא ברור בכלל האם למישהו מהמועמדים לנשיאות או למפלגות עצמן יש בכלל מושג איך להתמודד עם האתגרים העצומים בפניהם ניצבת מצרים.

בבזאר הפוליטי המצרי, חלק מהמפלגות התנועות והאישים מנגחים את ישראל בניסיון לזכות בפופולאריות. חוזה השלום עם ישראל הוא יעד קל להתקפות, על הציר שבין דרישה לביטול או שינוי של חוזה אספקת הגז ממצרים לישראל (שמכניס למצרים מאות מליוני דולרים) , עבור דרך “בחינה מחודשת” של חלקים של חוזה השלום וכלה ב – ביטולו של חוזה השלום.

דוגמא מצוינת לכך היא תנועת ה”אחים המסלמים” במצרים.

תנועת “האחים המסלמים” במצרים תהיה ללא ספק אחד מהכוחות הפוליטיים המרכזיים במצרים. כחלק מהיערכותה לקראת הבחירות לפרלמנט, הקימה התנועה מפלגה פוליטית. סיסמת תנועת ה”אחים המסלמים” מיום הווסדה הינה “האסלאם הוא הפתרון”. אולם, ספק רב אם לנוכח האתגרים העצומים של מצרים סיסמא זו מספקת.

למעשה, הדור הצעיר של תנועת האחים במצרים עצמו אינו חושב שסיסמא זו אכן מספקת. חודשים רבים לפני ההפיכה במצרים ,נשמעו קולות בקרב הדור הצעיר של האחים שרצו להיפרד מהסיסמא. הם הבינו שהאידיאולוגיה הכלכלית חברתית פוליטית של התנועה כפי שהיא כיום אינה יכולה לתת מענה אמיתי לאתגרים של מצרים.

בהקשר זה ראו את מאמרו של הפרופסור המצרי מאמון אלפנדי תחת הכותרת: “מדוע אין האחים המסלמים רוצים בנשיאות” ? (פורסם בעתון אל שרק אלאוסט, 29/5/2011) בו כותב אלפנדי בין השאר את הדברים הבאים:

“נשיא מצרים חייב לכבד התחייבויות בינלאומיות ובהן כמובן השלום הקיים בין מצרים לישראל. ה”אחים” רוצים למתוח ביקורת על ההסכם תוך שהם מייחסים לעצמם עליונות מוסרית על-פני מי שחתמו עליו. האחים מעדיפים לשבת בעמדת המבקר כדי להשיג פופולאריות טלביזיונית, במקום לשאת באחריות מדינית וחברתית כבדה. האחריויות הכבדות האלה באות בד בבד עם הנשיאות.”

 למשל, נשיא מצרים חייב לעסוק באבטלה, בחובותיה של מצרים ובקהילה הבינלאומית, וכך גם בנושאים האזוריים השונים. כל זה מצריך מדיניות ותכנון. אבל עד עכשיו איננו יודעים דבר על יכולתם של האחים תחומים אלה…”

אירוע הטרור האחרון בדרום ישראל שבוצע מתוך שטח מצרים גרם בין השאר למותם של מספר חיילם מצריים.לטענת מצרים החיילים נהרגו כתוצאה מירי של חיילי צה”ל. סרטי הקלטה וצילומים שסיפק צה”ל למצרים מצביעים על כך שרוב הסיכויים הם שחיילי מצרים נהרגו מאש הטרוריסטים שירו מתוך השטח המצרי.

אבל, כמו שקורה רבות במזרח התיכון, ובוודאי כאשר מדובר על ישראל, לעובדות אין חשיבות רבה. המפלגות הפוליטיות במצרים ניצלו את האירוע כדי לתקוף את ישראל ולקרוא לביטול חוזה השלום. המניע כמובן היה רצונן של המפלגות לזכות בנקודות במאבק על קולו של הבוחר המצרי.

אין להקל ראש או להתעלם מהקולות הללו. הקולות הללו באים מכוונים שונים –לא רק מקרב חוגי האחים המסלמים או הקבוצות האסלאמיסטיות האחרות שהרימו ראש במצרים לאחר הפלת  שלטון מבארכ.

הקולות הללו מציגים סימני שאלה רציניים ביחס לעתידו של חוזה השלום בין מצרים לישראל.

אולם, ברצוני להציג מספר זויות אחרות המאזנות את התמונה:

  1. 1.      במצרים תמיד היו גורמים שונים שהתנגדו לחוזה השלום עם ישראל וקראו לביטולו. אולי יפתיע אתכם לדעת, שבראש המתנגדים ניצבו חוגי האינטליגנציה והמקצועות חופשיים במצרים. הם לא הצליחו במטרה זו אולם הצליחו במידה לא מבוטלת במאבק למנוע נורמליזציה של היחסים עם ישראל (בערבית המושג הוא “תטביע“) כתוצאה לכך, השלום בין ישראל למצרים היה תמיד “שלום קר“.
  1. 2.      חשוב לזכור ולהזכיר עובדה מרכזית: המהפכה במצרים ניזומה ובוצעה על ידי אנשים  – רובם צעירים- שלא תבעו “למחוק את ישראל” או “לבטל את חוזה השלום”. למעשה ישראל כמעט לא הוזכרה כלל במהלך ההפיכה במצרים.

ההפיכה במצרים ניזומה ובוצעה על ידי אנשים צעירים- שהם מצרים של היום ומחר- שתובעים עתיד טוב יותר, שתובעים פתרונות לבעיות האמיתיות שלהם: תעסוקה, דיור, שירותים, השכלה ועוד.

רבים מהמצרים יודעים בסופו של דבר עובדה פשוטה: הבעיות הפנימיות של מצרים לא יפתרו על ידי הסטת האש לכוון ישראל ובטח לא על ידי צעד של פגיעה בחוזה בשלום.

יתרה מזאת: מצרים רבים יודעים שחוזה השלום עם ישראל הוא נכס אסטרטגי חשוב מאוד למצרים, ופגיעה בו עומדת בניגוד גמור לאינטרסים האמיתיים של מצרים.

ולכן, ישנם מצרים רבים שעומדים בנחישות מול אותם גורמים פוליטיים שמנסים לזכות באהדה ציבורית על ידי תביעה קולנית לביטול או עיון מחודש בחוזה השלום.

דוגמא אחת מני רבות לקו מחשבה זה הינה מאמרו של האקדמאי המצרי אחמד לאשין שהתפרסם באתר החדשות המקוון www.elaph.com 25/8/2011 תחת הכותרת “הקבוצות הסלפיות וסכנת סיני הדתית”

במאמרו טוען לאישן, טוען כי לתנועת “האחים המסלמים” וארגוני האסלאם הקיצוני – על אף הניגודים והמתחים ביניהם – יש מטרה משותפת כפולה: השתלטות על המערכת הפוליטית המצרית והקמת מדינת הלכה אסלאמית במצרים.

ארגוני האסלאם הקיצוני אומר לאשין, מערערים בפעולות אלימות את ריבונותה של מצרים בסיני, תוקפים את צינור הגז ואתרי התיירות (הערה שלי – שניים ממקורות ההכנסה החשובים של מצרים) ושואפים לכפות הקמת של מדינת הלכה קיצונית ונחשלת במצרים.

לאשין מזכיר, כי קבוצות האסלאם הקיצוני הנתמכות על ידי חמאס ואירן הרגו חיילם וקצינים מצריים בסיני אולם הדבר עבר בשתיקה. איש במצרים לא מחה ואיש לא התקומם.

שימו לב לקטע המסיים של מאמרו :

“האנשים הפשוטים שבחרו לעמוד בכיכר אלתחריר, ללא כל שיייכות ארגונית או פוליטית, ואלה אשר הקריבו עצמם על מזבח המהפכה ובכללם קציני הצבא המצרי, כל אלה אינם רוצים ולו לרגע שבניהם ובנותיהם יהיו הדלק של המלחמה…הם מרדו וגרמו להפיכה מתוך רצון להשיג חיים של כבוד ובטחון, חיים בהם הם יהנו מזכויותיהם ללא חשש, חיים בהם לא ינוצלו על ידי אחרים למימוש של יעדים ותסריטים של “מדינה קדושה” שהנהנים היחידים ממנה יהיו מטיפי הדם והטרור.” סוף ציטוט.

  1. 3.      ביום שישי 26/8/2011 ציין העולם המסלמי  את “יום ירושלים”. ביום זה מתקיימות תהלוכות עצרות והפגנות המוניות ברחבי העולם המסלמי, שבהן לא אחת מועלית התביעה למחות את ישראל. השנה, כמו בשנים קודמות, התבלט המשטר האירני ברטוריקה האנטי ישראלית החריפה שלו.

העובדה היותר חשובה היא שבחלקים רבים של העולם הערבי עבר היום הזה כמעט ללא ציון מיוחד. במצרים, למרות קריאות להפגנת מליון איש הגיעו כמה מאות בודדות להפגין מול השגרירות הישראלית בקהיר.

חסן נצראללה, מנהיג ארגון חזבאללה הלבנוני, מיהר להכריז בנאום על “תפנית אסטרטגית” במצרים שתכליתה ביטול חוזה השלום עם ישראל.

ההצהרה של נצראללה מעידה דווקא שאין תפנית אסטרטגית בגישתה של מצרים ביחס לחוזה השלום.

נצראללה, הוא אשף בתקשורת המונים. כשיעי ובכן טיפוחיו של המשטר האירני, נצראללה מיישם בדקדקנות את אחד מהעקרונות הלקוחים מהוויה השיעית. עקרון זה נקרא בערבית ח’דעה – הונאה.

עקרון זה פשוט מאוד: לא חשוב מהי המציאות. הצג תמונת מצב שברצונך להציג וחזור על כך שוב ושוב עד שהדבר יתקבל כנכון. נצראללה נהג באופן דומה לאחר מלחמת לבנון השניה כאשר דיבר שוב ושוב על “הנצחון האלוהי” של חזבאללה במלחמה מול ישראל.

ההצהרה הזו של נצראללה התקבלה בלעג בעולם הערבי. רבים בעולם הערבי מכנים את נצראללה בלעג “אדון המפלגה האלוהית“.

כאשר פרצו האירועים בעולם הערבי, מיהר המשטר האירני להכריז בצהלה כי האירועים הם “ביטוי לנצחון המהפיכה האסלאמית“. גם העמדה הזו התקבלה בלעג בעולם הערבי ובצדק.

האירועים בעולם הערבי אינם משקפים את “נצחון המהפיכה האסלאמית” אלא בדיוק ההיפך: הם משקפים את שאיפתם של רבים בעולם הערבי לכונן אורח חיים שהמודל שלו הוא לחלוטין אחר מזה מהמודל שהשליטה המהפיכה האסלאמית באירן.

  1. 4.      זוית חשובה נוספת היא הזוית הסעודית.

בשנים האחרונות, למרות היסטוריה של יחסים טעונים ומורכבים, חלה התקרבות בין מצרים לסעודיה. הציר המרכזי להתקרבות הזו היה החשש הגובר והולך מהתכנית הגרעינית האירנית ומעורבותה הפעילה של אירן בהגדלת חוסר היציבות באיזור באמצעות שליחיה – חזבאללה בלבנון, חמאס ברצועת עזה, שבט החות’יים בצפון תימןף גורמים שיעיים במפרץ ועוד.

אובדן השליטה המצרית בסיני והתבססות גורמי טרור של אסלאם רדיקלי מטרידה מאוד את סעודיה. הסעודים מתמודדים עם איומי טרור מכוון תימן, שכנתה הדרומית, ועם איומי טרור בתוך שטח סעודיה עצמה (כולל פעילות של גורמי חזבאללה המזרח סעודיה).

התרופפות השליטה המצרית בסיני גמרה להתפתחות תשתית טרור אסלאם קיצוני מסוכנת מאוד בסיני, מול חופי סעודיה. תשתית הטרור מציגה איום בטחוני גם לסעודיה.

ההתקרבות בין מצרים לסעודיה הפכה להיות קריטית יותר לאחר הפלת משטר מבארכ. הכלכלה המצרית מצויה על סף קריסה. הדבר היחידי המונע כיום את קריסתה של כלכלת מצרים הוא הכסף המגיע ממדינות הנפט ובראשן סעודיה.

ולסיוע הסעודי יש מחירים.

כל ממשלה מצרית שתפעל באורח שעלול לפגוע באינטרסים של סעודיה צריכה לזכור שסעודיה היא זו שחותמת היום על הצ’קים שמונעים את קריסת הכלכלה המצרית.

ואמנם, הממשלה הזמנית שהוקמה במצרים לאחר ההפיכה הוכיחה שהיא מודעת היטב לאינטרס הסעודי ואינה מרשה לעצמה להתעלם ממנו. לאחר ההפיכה במצרים הגיעו איתותים על כך שמצרים בוחנת אפשרות לפתוח דף חדש ביחסים עם אירן. הסעודים לא ממש התלהבו. ראש ממשלת מצרים הגיע בחופזה לסעודיה להסביר לסעודים שלא חל כל שינוי במדיניות המצרית כלפי אירן וכי מצרים תפעל בתיאום מלא עם סעודיה בנושא זה.

ערב הסעודית ניצבת כיום בראש המחנה הערבי סוני מול האיום האירני. בראיה הסעודית יציבות היא שם המשחק. חוזה השלום בין מצרים לישראל הוא נדבך חשוב ביציבות האיזורית ופגיעה בהסכם השלום עם ישראל תשרת את המשטר האירני ותפגע באינטרס הסעודי. המצרים יודעים זאת היטב.

  1. 5.      הזוית הבינ”ל.

מצרים חתומה על חוזה שלום עם ישראל בשושבינות אמריקאית. ארה”ב והקהילה הבינ”ל לא יראו בעין יפה הפרה או ביטול של ההסכם על ידי מצרים. התלות של מצרים במערכת העולמית מעמיקה והולכת. למצרים אין שום סיכוי להתמודד עם האתגרים העצומים בפניהן היא ניצבת ללא הסיוע הבינלאומי וכמובן האמריקאי.

אחד האתגרים המרכזים שפניהם ניצבת מצרים הינו נושא חלוקת מי הנילוס.

בשנה האחרונה החריפו המתחים בין מצרים לבין שכנותיה האפריקאיות מדרום סביב שאלת חלוקת מכסות מי הנילוס.

המדינות האפריקאיות דורשות לחלק מחדש את מימי הנילוס באופן שיצמצם את המכסה של מצרים. הנילוס הוא עורק החיים של מצרים. המצרים איימו בהפעלת כח צבאי אם ישונו הסדרי חלוקת המים.  האיום הצבאי המצרי חייב להיות מגובה ביכולת צבאית. למצרים צבא גדול, חזק ומודרני הנשען ברובו על נשק מערבי ובעיקר אמריקאי. פגיעה של מצרים בחוזה השלום עם ישראל תוביל בהכרח לפגיעה חמורה בסיוע האמריקאי הצבאי. היחלשות של הצבא המצרי תחליש את יכולה של מצרים לכפות את עמדתה בסכסוך המתפתח על מי הנילוס.

הסכם השלום בין מצרים לישראל שרד אתגרים רבים.

הסכם השלום בין ישאל ומצרים משרת בסופו של דבר אינטרסים עליונים של שתי המדינות.

האינטרס הישראלי העליון של ישראל הוא בטחוני. הסכם השלום עם מצרים הוציא ממעגל האויבים של ישראל את הגדולה והחזקה במדינות ערב. למימד הבטחוני יש כמובן השלכות כלכליות אדירות – הסכם השלום עם מצרים איפשר לישראל להקצות משאבים רבים לזירות אחרות.

הדבר נכון באותה המידה ויותר לגבי מצרים. הסכם השלום עם ישראל איפשר למצרים להפנות משאבים רבים להתמודדות עם אתגריה הפנימיים. הסכם השלום איפשר למצרים לזכות בתמיכת המערב וארה”ב.

האינטרסים העליונים של ישראל ומצרים שעמדו בבסיס החתימה על חוזה השלום ביניהן לא נעלמו או השתנו. להיפך: הם עוד יותר קריטיים.

המציאות הבטחונית שהתהוותה במצרים ובסיני בשנים האחרונות הביאה לכך שישראל הסכימה לאפשר כניסה של כוחות מצריים לשטח סיני – מעבר למה שהוסכם בהסכם השלום- במטרה להשיב את הריבונות המצרית על כנה.  יתכן ותהיה הסכמה על שינויים נוספים בהיבטים בטחוניים או כלכלים של הסכם השלום.

עם זאת, להערכתי, לא נראה שינויים בהסכם השלום באופן שיפגע באינטרסים העליונים של שתי המדינות.

ולכן אני מסיק שבטווח הזמן הנראה לעין חוזה השלום בין ישראל למצרים אינו בסכנה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Members Area

 

Yes, I´m interested in being the first to know when the
AviMelamed.com membership dashboard opens.

* indicates required

 

Learn more
Newsletter X

Join my mailing list to be the first to know about my appearances, events and lecture tours!

Join my mailing list to receive my Intel Briefs straight to your inbox!